רישום בטאבו אינו סוף פסוק: ביהמ"ש קבע בעלות לאם למרות רישום על שם הבת

בפסיקה תקדימית, בית המשפט קבע כי רישום בטאבו, על אף היותו ראיה חזקה לבעלות, אינו חזות הכל וניתן לסתירה בנסיבות מסוימות. המקרה עסק בסכסוך נדל"ני מר בין אם קשישה לבתה, סביב הבעלות על דירת מגורים שנרשמה על שם הבת לפני עשורים, במטרה לזכות בהטבות המיועדות לעולים חדשים.

על פי הפרטים שנחשפו, הדירה נרשמה על שם הבת עוד בשנות ה-90. אולם, האם טענה כי הרישום היה פיקטיבי ונועד לאפשר קבלת הטבות מסוימות, וכי בפועל היא זו ששילמה את התמורה וראתה עצמה כבעלת הדירה לכל דבר ועניין. הבת, מנגד, טענה לבעלות מלאה על הנכס מכוח הרישום הרשמי. עורך הדין יונתן יהוסף, שליווה את המקרה, הסביר כי אף שרישום בטאבו מהווה חזקה חזקה לבעלות, ניתן לסתור אותה במקרים של מרמה, טעות, או כאשר הוכח כי הרישום אינו משקף את כוונת הצדדים האמיתית.

במהלך הדיונים המשפטיים, הציגה האם ראיות משמעותיות שחיזקו את טענותיה. בין היתר, הוצגו הקלטות סתר בהן הודתה הבת כי הדירה שייכת לאם, וכן נחשפו סתירות מהותיות בעדותה של הבת. ראיות אלו, יחד עם עדויות נוספות שהעידו על התנהלות הפיננסית והמעשית של האם ביחס לנכס לאורך השנים, הובילו את בית המשפט למסקנה כי הרישום על שם הבת היה אכן רישום פיקטיבי. בית המשפט קבע כי הכוונה האמיתית של הצדדים הייתה שהאם תישאר הבעלים הלגיטימיים של הנכס, וכי הרישום על שם הבת נועד למטרה ספציפית ומוגבלת, ולא להעברת בעלות מלאה.

פסיקה זו משמשת תמרור אזהרה חשוב לציבור הרחב מפני רישום נכסים על שם אחרים, בין אם לצרכי מס, קבלת הטבות, או מכל סיבה אחרת, ללא עיגון משפטי מסודר וברור. מומלץ בחום להסדיר הסכמים מסוג זה בכתב, באמצעות עורך דין, ובאופן שישקף במדויק את כוונת הצדדים. עריכת הסכם מפורט בעת שלום משפחתי יכולה למנוע סכסוכים קשים ויקרים בעתיד, ולחסוך עוגמת נפש רבה. המקרה ממחיש כי גם במערכות יחסים קרובות, כאשר מדובר בנכסים בעלי ערך רב, יש להקפיד על בהירות משפטית ועל תיעוד הולם.